על התקופה המכאנית (1623-1945)

  • גימיקים, צעצועים לעשירים בלבד ו-IBM

    על ההיסטוריה של המחשב - חלק ד - התקופה המכאנית
  • הניסיון להשתמש במכונות כדי לפתור בעיות מתמטיות החל כבר במאה ה-17. יריית הפתיחה שייכת למתמטיקאים וילהלם שיקארד, בלז פסקל וגוטפריד לייבניץ  אשר תכננו ויישמו מחשבונים שהיו מסוגלים לעשות חיבור, חיסור, כפל וחילוק.

  • וילהלם שיקארד

    (22 באפריל 1592 - 24 באוקטובר 1635)
  • 1280px-Schickardmaschine1-1024x768

    יתכן שכלל לא היינו יודעים על המצאה זאת שהתכנון המקורי שלה אבד ואב הטיפוס הראשון (והיחידי) נהרס בשריפה אלמלא מכתב שכתב וילהלם לחברו קפלר ובו הסברים לגבי אופן עבודת המכונה.  המכונה הייתה מסוגלת לבצע פעולות חשבון עם מספרים בני שש ספרות ולא הייתה ניתנת לתכנות.

    "ניסיתי למצוא דרך מתמאטית לביצוע חישובים שעד כה עשית באופן ידני. אני בניתי מכונה שכוללת אחד עשר גלגלי שיניים ושישה גלגלי שיניים אופציונליים שבעזרתם אפשר בצורה אוטומטית לחבר, להחסיר, להחפיף ולחלק. אתה תהיה מרוצה לראות איך המכונה סוכמת ומעבירה את הנשא לעשרות ולמאות ולהיפך בהחסרה"

    דגם פועל של המכונה שוחזר בשנת 1960.

  • וילהלם שיקארד

    היה פרופסור גרמני לעברית ואסטרונומיה, הוא בנה את המחשבון האוטומטי הראשון בשנת 1623.

  • בלז פסקל

    (19 ביוני 1623 - 19 באוגוסט 1662)
  • 1920px-Arts_et_Metiers_Pascaline_dsc038691-1024x561

    פסקל המשיך לשדרג את המחשבונים שיצר שנקראו בהתחלה מחשבוני פסקל ובהמשך פסקלין.

     

    אביו של פסקל היה נציב מס מטעם המלך שעיקר עיסוקו היה חישובי מס שלא נגמרו. פסקל שניסה להקל על אביו בנה את הפסקלין. מחשבון מכאני שמתבסס על גלגלי שיניים ופינים. פסקל יצר כ50 אבי טיפוס כשהוא משכלל ומתקן את התוכניות עד שהגיע לדגם האחרון הפסקלין –  מחשבון המכני המדויק הראשון.

     

    מחשבונים אלו יכלו להחליף שישה חשבים אנושיים ואנשים פחדו שאלו יגרמו לאבטלה אבל חשש זה התבדה משום שייצור המחשבונים היה יקר מאוד והם שימשו בעיקר כצעצוע יוקרתי לעשירים.

  • בלז פסקל

    פסקל מוכר מתחומי המתמטיקה והמדעים, שפת התכנות פסקל וחוק פסקל. פסקל היה פיזיקאי, מתמטיקאי ופילוסוף צרפתי, הוא בנה את המחשב המכני בשנת 1642.

  • גוטפריד וילהלם לייבניץ

    (1 ביולי 1646 – 14 בנובמבר 1716)
  • 1280px-Leibnitzrechenmaschine1-1024x768

    "זה מתחת לכבודם של אנשים מצוינים לבזבז את זמנם בחישובים כאשר כל איכר יוכל לבצע עבודה זאת באותו דיוק בעזרת מכונה"

    למיטב ידעתנו, לייבניץ בנה שני אבי טיפוס של הסטפ-רקונר והקדיש שנים מחייו לשכלולו, אולם המכניקה העדינה שנדרשה לא הייתה קיימת במאה ה18 ולכן לא הצליח לייבניץ, על אף שינויים רבים שהכניס במנגנון כדי להתמודד אם מגבלה זו, לבנות אחד.

  • גוטפריד וילהלם לייבניץ

    מתמטיקאי ופילוסוף וממציא גרמני. פיתח את מכונת סטפ-רקונר (המונח מגיע מגרמנית) לביצוע ארבעת הפעולות האריתמטיות בשנת 1671.

  • צ'ארלס בבג'

    (26 בדצמבר 1791 - 18 באוקטובר 1871)
  • בסרטון מנוע ההפרשים השני

    בעידודו של בבאג' שתי גרסאות יוצרו אולם שתיהן לא זכו להצלחה. הרוב התייחסו אליהן לא יותר מגימיק חביב. פייר ואדווארד פשטו את הרגל ומתו חסרי כל.

  • Opening_George_III_museum1

    בהשראת מנוע ההפרשים ב-1834, פייר גורג שקווץ ובנו אדווארד החלו לעבוד על גרסה קטנה של מנוע ההפרשים וב- 1853 הם בנו מכונה בעזרת אחד הדגמים הראשונים של בבאג'. ההנחה שלהם הייתה הגיונית, בבאג' שאף לגביע הקדוש – מכונה שמורכבת מ25,000 חלקים ומשקלה מתקרב ל13 טון החישוב אליו הוא רצה להגיע היה דיוק של 31 ספרות אחרי הנקודה. פייר ואדווארד לעומת זאת הניחו שדיוק של 3-4 ספרות אחרי הנקודה אולי לא יספיק למדעים המדויקים אבל יספיק בהחלט לרוב הארגונים באותה תקופה.

  • מגימיק יוקרתי להמצאה שימושית

  • הרמן הולרית' ומכונת הטבולציה

     

    לשכת מרשם האוכלוסין האמריקנית הייתה אחד הארגונים הראשונים שהשתמש במחשבים המכאניים, היא השתמשה במכונה מכנית חשמלית לסכימה של נתונים (מכונת טבולציה) מבוססת כרטיסי ניקוב שתוכננה על ידי הרמן הולרית' כדי לערוך נתונים בטבלה למרשם של שנת 1890 .

     

    לביצוע המרשם של 1880 נדרשו 7 שנים ואילו בעזרת המכונות של הולרית' נדרשו 2.5 שנים בלבד.

     

    ב- 1911, החברה של הולרית' התאחדה עם שלושה חברות אחרות לחברה בשם CTR (Computing Tabulating Recording Company). וב- 1924 תחת תומאס ווטסון שונה שם החברה ל(International Business Machines)  IBM .

     

    עד כאן. בפרק הבא נדון בדור הראשון בהתפתחות המחשב – ויסקי טוב, צוות מתכנתות ומחשבים סודיים. על מחשבים מבוססי שפופרות ריק. נתראה בפרק הבא!

כתיבת תגובה